מתכוננים לראיון עבודה? אנשים שופטים אתכם על בסיס הלבוש בתוך פחות משנייה

אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו

אנחנו מעדיפים להאמין שכאשר אנחנו מעריכים את כישוריהם של אנשים אחרים או שהם מעריכים את כישורינו, זה נעשה באופן אובייקטיבי, בהתבסס על פרמטרים כמו פעולות וביצועי העבר ובאופן כללי על יכולות. והנה, שורה של מחקרים מראה שקיימים שיקולים שונים, החל מגובה וביטחון עצמי ועד לאופן שבו אדם הולך או מריח, אשר משפיעים עלינו באופן לא מודע כאשר אנחנו שופטים את מידת המהימנות וכשירותם של אנשים לבצע עבודה כלשהי.

מחקר חדש מפרינסטון מוסיף עכשיו פריט נוסף לרשימה הארוכה של דעות קדומות
שעלינו להיות מודעים לקיומן בבואנו להעסיק עובדים או כאשר אנו מחפשים עבודה. אפילו הבדל זניח ביותר בלבוש עלול להשפיע על האופן בו אנשים שופטים את יכולותינו – והשיפוט במקרה זה נעשה בתוך שבריר שנייה.

חליפה, אתם עשויים לחשוב, הינה בסך הכל חליפה. כל עוד אדם מופיע לראיון עבודה והוא לבוש בחליפה הולמת, הפרטים השוליים בנוגע לחליפה הזאת לא מעלים ולא מורידים. אבל כאשר צוות החוקרים מפרינסטון הציב פרצוץ זהה מעל סט לבוש שונה אך במעט מסט לבוש אחר, הם גילוי כי השינויים הקלים השפיעו על הערכת כישוריו של אותו מועמד. באופן ספציפי, כאשר הבגדים של המועמד נראים אף רק במעט יותר יקרים, בין אם המדובר הוא בחליפה או בטי שירט, אנשים נוטים לחשוב שהאדם הלובש את הבגדים היוקרתיים הוא בעל ביטחון עצמי גבוה.


כל זאת נותר נכון גם כאשר החוקרים הנחו את המשתתפים להתעלם מהבגדים או סיפרו להם כי הנבחנים הלבושים בבגדים זולים יותר מרוויחים למעשה יותר מאשר אלה הלבושים בבגדים יקרים למראה, וכך היה גם כשהמשתתפים בחנו את התמונות במשך רק 30 מאיות השנייה – פרק זמן קצר מדי כדי להבחין באופן מודע בפרצוף המופיע בתמונה.

האם אלה תוצאות מדכאות או לא הוגנות? ובכן, כן, ממש כך. והן עשויות לדכדך בעיקר את מי שאינם יכולים להרשות לעצמם לבזבז הרבה כסף על בגדים לקראת ראיונות עבודה. זו המציאות הלא משמחת שחשפו החוקרים מפרינסטון.




“העוני מזמן אתגרים רבים. במקום שיזכו בהערכה על מאבקם, אנשים החיים בעוני נאלצים להתמודד עם חוסר התחשבות וחוסר כבוד מצד שאר החברה”, אמר אחד ממובילי המחקר, אלדר שפיר. “מצאנו שחוסר כבוד כזה – לא מוצדק בבירור, שכן במחקרים שעשינו אותו פרצוף ממש נתפס כחסר כישורים רק כאשר הולבש על בגדים זולים – יכול להתגבש אצל הצופה כבר בעשירית השנייה הראשונה של המפגש”

קראו עוד במאיה ג׳וב:
10 טיפים לראיון עבודה בוידיאו בתקופת הקורונה

למחפשי העבודה שבינינו, ממצאי המחקר מלמדים שכנראה בכל זאת כדאי להשקיע בחליפה היקרה ביותר שהיד משגת (גם כשמדובר במקומות עבודה שאינם דורשים לבוש רשמי). ההוצאה הכספית הראשונית הזאת בהחלט תעשה הבדל, כך מראים המחקרים.

אך קיים כאן גם מסר המופנה למנהלי כוח האדם, אומרים עורכי המחקר: אם אתם לפחות מודעים להן, אתם יכולים גם לתקן אותן. ׳מודעות לדעות קדומות היא לפעמי צעד ראשון לקראת התיקון׳, אומר שפיר
אך מי שמחויבים באמת לתיקון של הבאגים הקיימים במוחנו עשויים לשקול צעדים קיצוניים יותר. “פתרון זמני לדעות הקדומות עשוי להיות, גם אם כשלעצמו אינו מספיק, הימנעות מחשיפה למראה של המועמד כאשר הדבר אפשרי. ממש כפי שמורים לעיתים מחלקים ציונים באופן עיוור כדי להימנע מהעדפת תלמידים מסוימים, כך גם מראיינים ומעסיקים יכולים לנקוט בפעולות, מתי שהדבר מתאפשר להם, על מנת לבחון מועמדים, נגיד, על סמך האמור בנייר היבש, וכך להימנע משיפוטיות לא עניינית של כישורי המועמדים”, מציע שפיר. קיימים כלים טכנולוגיים כלשהם שעשויים לעזור בכך, אם כי השימוש בהם שנוי במחלוקת.

בעוד מעסיקים רבים עלולים לדחות לחלוטין את הרעיון לגייס עובדים באופן עיוור, שפיר מציין כי באקדמיה (ובתזמורות) ניסויים שעיקרם העסקת עובדים מבלי לראותם קודם לכן הביאו למעשה לתוצאות טובות מהרגיל. אך גם אם גיוס עובדים על סמך קורות החיים לבדם היא מהלך מוגזם בעבורכם, המחקר מראה כי כל מאמץ שתעשו כדי להיות חשופים כמה שפחות לבגדי המועמדים יוביל בהכרח להחלטות רציונאליות יותר מצדכם
.